.לא מספיקה להתענג על שבת וכבר שישי בפתח
.טרם עיכלתי דברים שעברו עלי
,שחוויתי
,שחשבתי
, שרציתי
,שעשיתי
.וכבר צריכה לרוץ קדימה אל הדבר הבא
.ובין לבין מנסה להספיק ולעשות ומרגישה לפעמים שאני מדשדשת במקום
,ויודעת שאולי יש בכן עוד כמוני, איתי בסירה אחת
...אבל חשה תסכול
,פניות אינסופיות למורים
,מנהלים
,ריצות בין בתי ספר
,מפגשים
,שיחות טלפוניות
...מיילים
... והכל זורם לאט, טיפה אחר טיפה
,ומחפשת היכן "הקפל" בצינור, זה שמונע מהזרם לפרוץ
?ואולי ה"קפל"נמצא אצלי ובמקום בו מצויה עם עצמי
?ואולי זו המערכת וכך צריך לקבל ולהבין אותה
ולא יודעת את התשובה, ורק מרגישה את הלחץ בצינור, זה המאיים להתפרץ
?ותוהה – כשהדבר יקרה האם המים ישקו או יציפו
,ביד בוטחת
,ביד חזקה ואיתנה
,ביד רגישה
.שאכוון את הקילוח, שאנווט אותו נכון


