
.מפגש סיום
.נפרדת מהמשתלמות
,נזכרת במפגש הראשון
.רק לפני מספר חודשים הכירו האחת את השניה
,היו זרות זו לזו
,בקושי החליפו מילה
.והיום הרמוניה בחדר
.תחושה של התרוממות רוח
,כולן משוחחות
,חולקות חוויות משותפות
.מפרגנות האחת לרעותה
.נזכרת בהלם של חלק מהחברות, עת נפגשו לראשונה עם המחשב
...בחוסר הידע למה הגיעו. מה צופן להן העתיד
.בלחץ וחוסר הרצון של אלה ש"התיק" נפל עליהן
.הרבה חששות אפפו אותן
.כעת אנחת רווחה של "אחר לידה" מורגשת באוויר
. כל אחת מציגה את ה"בייבי" שלה
".כמו אמהות גאות משוויצות ב"רך הנולד
,הפרגון ההדדי גואה
.הלב רחב וגאה למראה התוצרים היפים
.ואני כמו כלת השמחה מסתובבת בין כולן
.כל כך גאה בתוצרים שלהן - שלי
.יודעת שמסתיימת תקופה
.ימים ושעות של עבודה משותפת באים אל סופם
.כל אחת הולכת לדרכה
.מי יודע אם נתראה ומתי
.חוויתי חוויה נפלאה
.נפגשתי עם מורות יקרות
, כאלה שלא קוראים עליהן בעיתונים
,כאלה שעובדות עם כל הלב והנשמה
, שמקדישות את נשמתן וחלבן לעבודה
.שאוהבות את מה שהן עושות
.גאה לראות מה עשו ולאן הובילו את תלמידיהן
.המפגש מסתיים
.נפרדות
.חיוך גדול על הפנים של כולן
חופש...
מסתבר שלא נפרדנו
. SMS , מייל, טלפון...
.חלקן מקפידות לשמור איתי על קשר
- נראה שמה שבנינו היה הרבה מעבר למה שהוגדר ברשימת המטלות
,תוצר מופלא של עבודה משותפת
.קשר אמיתי
...זה ה-"בייבי" שלי